 |
 |
| הלאון החדשה עוד רגע מגיעה לישראל. נהגנו בה בספרד ותהינו
האם הנהג הישראלי יקנה מכונית ללא תיבת הילוכים אוטומטית? |
| כתב: יואל שורץ |
 |
 |
 |
 |
 |
| סיאט סובלת בשנים האחרונות מהתעלמות מצד הקהל הישראלי.
הסיבה לכך אינה כי מכוניותיה אינן טובות – להיפך. מחסור בגרסת 1.6 אוטומטית
ומחירים גבוהים בגלל השפעת האירו ובעל הבית מגרמניה גרמו למכירות זעומות יחסית
בארץ. מכונית חדשה של סיאט תמיד סקרנה אותנו, גם השינוי למזג לטיני לקהל צעיר קסם
לנו. הרחקנו לספרד כדי לנהוג בפעם הראשונה בליאון החדשה, לודא האם היא מקיימת את
הבטחותיה והאם תהיה גרסה שתקסום לקהל הרחב.
|
| תמונות הלאון החדשה לא הטביעו את חותמם בתודעה שלי, המכונית
נראתה כגרסה מונמכת של ה`אלתיאה` וה`טולדו` ותו לא, אולם תמונות לחוד ומציאות
לחוד. בחניית שדה התעופה המתינו לבואנו כמה עשרות `לאונים`, מבריקות, נוצצות באור
השמש הים תיכוני, מבקשות לצאת אל המרחבים. הרושם המקורי אודות העיצוב השתנה, ואת
מקומו תפסה מחשבה חדשה: "הייתכן ולנגד עיני נמצאת נושאת כתר העיצוב בקטגוריית
המשפחתיות?". מעצביה של סיאט, ובראשם `דה-סילבה` (מעצב אלפא רומיאו לשעבר) עשו
עבודה נפלאה; קווי ה`זרימה הצידיים` (כך הם נקראים בסיאט), המתחילים בפנסים,
תוחמים מעל את בתי הגלגלים הקדמיים ויורדים אל עבר הגלגלים האחוריים רק מדגישים את
אופייה הדינאמי של המכונית. גם ידיות הדלתות האחוריות קיבלו טיפול מיוחד, במקום
הידית הרגילה נמצא שקע בתוך החלון האחורי (זה שנמצא מאחורי הדלת האחורית) המאפשר
להכניס את היד פנימה; הכול נראה כאבולוציה לסגנון שדה-סילבה החל באלפא 156.
|
| אחרי תדרוך קל ו`טקס` קבלת המפתחות אני נכנס להיכרות
ראשונית עם תא הנוסעים. סביבת הנהג עשירה: בקרת אקלים, מחשב דרך, שני צגי ניווט -
בקונסולה המרכזית ובלוח המחוונים (כדי שהנהג לא יאלץ להסית את מבטו) ושלל פקדים
מגלגל ההגה. במרכז לוח המחוונים שוכן שעון הסל"ד, מיישר מבט עם עיני הנהג. "הממ…
הייתכן ובסיאט מנסים לרמוז משהו?" אני מהרהר. סיבוב המפתח, והמחוג המרכזי מתעורר
לחיים כאילו מתריס "נו נראה אותך". משלב לראשון והלאון מתגלגלת מחוץ למגרש החנייה
של השדה תעופה, "זה מה שאתה יודע לעשות?" אומר מחוג הסל"ד.
|
| על הכביש המהיר בדרך לבית המלון נרגע מחוג הסל"ד והתייצב על
כ- 2,750 סיבובים למהירות חוקית תלת ספרתית בספרד. אפשרתי ל- 185 הסוסים של מנוע
ה- TFSI מעט `לנמנם` בסל"ד נמוך כדי לאפשר לי להתרשם מאיכות החומרים סביבי. פלסטיק
רך ואיכותי עוטף את חלקו העליון של הדשבורד. בידוד הרעשים, זוכה לציון גבוה. רעשי
הרוח והדרך כמעט ואינם נשמעים גם כאשר המכונית משייטת בקצב הגבוה בהרבה ממחסום
ברירת הקנס הישראלי. שאון המנוע נשמע אולם אינו מפריע לנהל שיחה נינוחה עם השותף
בכסא הנווט או דרי המושב האחורי.
|
| מפת הדרכים מורה לנו כי הגיעה העת לעזוב את הכביש המהיר
ולרדת לכבישים הצידיים הציוריים יותר. לא עוד אספלט שחור מגוהץ תלת נתיבי כי אם
אספלט מצולק מסולסל…וכן, עדין משובח. רצף פניות מעיף מעלינו ומעל עדר הסוסים את
הנמנום ומחזיר את החיוך לשפתיים. אני צולל אל תוך פניה ימינה עיוורת "גז, גז גז,"
אני שומע משותפי בכסא הנווט, רגל ימין נדבקת לרצפה ולאון נוריית מתוך הפנייה, ממש
עושה חשק לחזור על המסלול שנית. אנו מוצאים מפרץ חנייה של מסעדה מקומית, מבצעים
פניית פרסה וחוזרים על הקטע המסולסל, שוב, ושוב ושוב. "עם הניסיון, בא הגובה" אמרו
חכמים, וגילינו כי ללאון מגבלות, לא של השלדה המתנהגת למופת (כצפוי, הרי הלאון
בנויה על פלטפורמת הפולקסווגן גולף), אלא דווקא של צמיגי ה`דנלופ` הצווחים בקול רם
הרבה לפני שהשלדה `מרימה ידיים`. יללות הצמיגים הם לא הרעשים היחידים ששמעו ילידי
המקום, שאון המנוע ניצח על הסימפוניה כולה. מעל 4,000 סל"ד צליל המפלט קורא תיגר
ומנסה לשכנע בדרכו משלו, שכדאי להמשיך ולהשיק את מחוג `השמחה` לקו האדום. זה וודאי
טוב לקצב ההתקדמות אולם מעיב על קצב השיחה. במחשבה שנייה, צליל המפלט נשמע כל כך
טוב, עד שעדיף לכולם לעצור לרגע משיחות החולין ולהקשיב, רק להקשיב.
|
| הגרסה החזקה שבתה את ליבנו אבל צריך היה לבחון גם את הגרסה
הישראלית. החלפת מפתחות קצרה ובידינו המכונית `הישראלית` (כמעט); 1.6 ליטר אבל עם
תיבת הילוכים ידנית בעלת חמש מהירויות (אין אופציה לתיבת הילוכים אוטומטית). כיוון
מושב ומראות והלאון ה`ישראלית` מזנקת מחניית המלון. אין את המחץ של ה- TFSI בה
נהגנו קודם, ברור הרי בדרך נעלמו להם יותר משמונים סוסים, אולם לשמחתנו שאון המנוע
נותר.
|
| לזכותה של הלאון `הישראלית` ניתן לומר כי היא נוחה יותר,
מתליה רכים יותר ומתאימים יותר לטיפול במהמורות הדרך למי שמחפש נוחות ושלווה.
המושב פחות עוטף והקונסולה המרכזית מרגישה עירומה בכמות האבזור. את מקום בקרת
האקלים תפסו פקדי מיזוג/חימום רגילים ואת מקום מערכת הניווט תפסה מערכת שמע
מקורית.
|
| בכבישים המתפתלים ידענו ש- 102 הסוסים לא יעמדו בקצב שאליו
הורגלנו אולם לא התאכזבנו מידי. הקצב בהחלט משביע רצון אם כי לצורך עקיפה בטוחה יש
להוריד הילוך או שניים; המתלים הרכים יותר גורמים למכונית לרכון על צידה בפניות
חזקות, אולם הבטיחות לא נפגעת. דווקא בכבישים המהירים הופתענו; במאה קמ"ש חמשת
ההילוכים מייצבים את מחט ה`שמחה` על 3,000 סל"ד גבוהים. רעש המפלט, מעולה ככל
שיהיה, אינו צריך להישמע בצורה כל כך מוחשית במהירות שיוט זו.
|
| מלכתחילה הייתי מסוייג מעט; השילוב של מכונית הרוצה להדמות
לאלפא רומיאו האיטלקית, להבנות על בסיס גרמני (פולקסווגן גולף) והכול תחת ניצוחם
של מהנדסים ספרדיים, לא נראה לי מבטיח במיוחד. אבל מסתבר כי הרעיון יכול להצליח.
הלאון החדשה בהחלט מכונית טובה, היא גדולה ומרווחת גם ליושבים מאחור, יש לה עיצוב
שובה לב, יכולות דינאמיות טובות (אם רק ינעלו צמיגים טובים יותר מאלה ה`צווחניים`
של המבחן) ונוחות נסיעה טובה מאוד. בנוסף, בהסתמך על מוצאה של הלאון ועל שמונת
כריות האוויר המגיעות כסטנדרט, צפוי שתהיה בטוחה (EURO-NCAP טרם פרסם תוצאות מבחני
ריסוק למכונית).
|
| ולמרות שהמכונית טובה מאוד יש ללאון בעיה, איך מר וגברת
ישראלי יגיבו למכונית משפחתית ללא תיבת הילוכים אוטומטית, וכמה יהיו מוכנים לשלם
עבורה. אף שטרם פורסם המחיר, ברור שהלאון לא תשתחל לקבוצת שווי שימוש 2. מחירה
ינוע סביב ה- 130 אלף שקלים, עבור מנוע ה- 1.6 ברמת הגימור הבסיסית וידנית. האם זה
מספיק כדי למשוך קונים לאולמות התצוגה? ב`צ`מפיון מוטורס` (יבואנית סיאט) מאמינים
שכן. הם נשענים על פילוסופיית סיאט: "יצירת מכונית משפחתית לאלה המחפשים יותר מרק
איך להגיע מנקודה לנקודה". כמה לקוחות פוטנציאלים יש בין גבולות מדינת ישראל? נאלץ
להמתין ולגלות.
|
| www.motocar.com
החדשה לקוחה מאתר מוטוקאר |
|
 |