 |
 |
| חיכינו, חיכינו וסוף סוף היא באה – ה- GTI החדשה ניאותה
לעשות עלייה, ואנחנו חיכינו לנו עם זר פרחים ובקבוק בנזין בשדה התעופה. היה מרגש |
|
כתב: שחר הזלקורן צלם: עופר חזן |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
"יו, מד המהירות שלה מגיע ל- 300 קמ"ש," נבח בהתרגשות בחור
מקורזל בתחנת הדלק בלטרון, "תביא, תביא סיבוב!". למרות מאמציי הכנים להתעלם
מבן-התערובת שנדבק אל הלחי השמאלית שלי, גיליתי הבנה למצבו האקסטטי. אחרי הכל,
מתחת לאפו ניצבה גולף GTI החדשה, כולה אדומה ומתוחה ומגרה. "רק אל תתחיל לדבר על
ה- GTI המקורית…" מלמלתי בשקט, אבל המבט הזגוגי בעיניו של בן-שיחי הבהיר לי שהוא
לא ממש מבין על מה אני מדבר. "תגיד," הוא התעניין בידענות, "איפה שיפרת אותה?!"
אז הנה שני דברים שכדאי שייאמרו כבר כעת על מנת למנוע אי-הבנות בהמשך: 1. אני לא
מתכוון להתייחס – ולו במילה אחת – ל- GTI `ההיא` (הראשונה, המקורית, המיתולוגית…
בלה בלה בלה); 2. זו אינה (מלשון `ממש, ממש לא`) גולף משופרת – היא הדבר האמיתי,
המקור, האורגינל מוולפסבורג, שסוף סוף הגיעה לציון (ואמרו אמן!).
מנוע וביצועים
עדת המשפרים, שמגלה חיבה רבה לגולף כבר שנים ארוכות, ודאי אינה מתרשמת מהנתונים של
ה- GTI החדשה; 200 כוחות-סוס אינם מרשימים מי-יודע-כמה כשכל סדנה שכונתית מצליחה
לדחוף לגולף דור `3 ורבע` אורווה גדולה יותר. גם נתון התאוצה ל- 100 קמ"ש לא גורם
לנו לאחוז בדף הנתונים באימה משועשעת: 6.9 שניות נראות קצת `שנות התשעים, כזה`.
מאחר שתמיד גיליתי חוסר סימפתיה למספרים, העדפתי לתת לכף רגל ימין לבחון את הנושא
לעומק. והיא דווקא עשתה חיים עם דוושת המצערת של ה- GTI – בעיקר בגלל מה שנקרא
בעגה המקצועית `עקומת מומנט שטוחה`. על האספלט מתבטאת השטיחות הזו במעבר זריז בין
אזורי מיקוד: מנוע הטורבו שואף, נושף ולפני שאתם שמים לב הרשיון עף מהחלון ואתם
מפטירים לעבר שוטר תנועה זועם "עזוב אותי, באמא`שך".
ואם המנוע `מרשים` ו`גמיש` ו`אנרגטי`, באה תיבת ההילוכים כפולת המצמדים וסוחטת כל
קלישאה חבוטה עד תום; אם למישהו יש ספק כלשהו בנוגע לעתידן של תיבות ההילוכים בכלל
ושל התיבות הידניות בפרט, הוא מוזמן להתרשם מה- DSG. למעט הערה קטנה על התפעול
במצב הידני – שאינו ידני דיו – קשה למצוא פגמים בתיבה הזו.
נוחות והתנהגות
את הדקות הראשונות ב- GTI העברתי בכלל במושב הנוסע, לצדו של ניר בן-ארי, נהג המבחן
הראשי של `הגה`. לרוב, אני נחשב לנוסע-מושב-קדמי איום ונורא – אני לופת את ידית
האחיזה מעל החלון ומייבב "הצילו!" עד שנותנים לי לנהוג. אבל ב- GTI התנהגתי למופת;
הבטתי בנוף, קילפתי קלמנטינה ושימשתי כזמר רקע למוש בן-ארי (אין קשר לניר). שלא
תבינו לא נכון – זה לא בגלל שניר נסע כמו ישישה מוכת אלצהיימר; מר בן-ארי נוסע על
הצד גם כשהוא נכנס לחנייה. לא, הסיבה נעוצה ב- GTI עצמה, שפשוט נוטעת תחושת בטחון
– גם בנהג וגם בנוסע.
כשקילפתי את ניר ממושב הנהג (וניגבתי את הלחלוחית מעיניו), הבנתי למה הוא חייך כל
הדרך – היא מותק אמיתית, ה- GTI הזו. אחרי התת-היגוי-תת-היגוי-תת-היגוי של קודמתה,
משמח לגלות שפולקסווגן עודה יודעת לייצר קומפקטית `חמה` למהדרין, שמתנהגת כמו
שמכונית הנושאת את השם `GTI` צריכה להתנהג; רהוטה, מדויקת ומאוד, מאוד מהנה. אם
תפשפשו בציציותיה תגלו הגה חשמלי שאינו פוצה את פיו לעתים קרובות, אבל לא מדובר
במשהו שמעיב על אספקת האדרנלין למוחו (הקטן) של הנהג.
בנוסף לכל מעלותיה, ה- GTI גם נוחה – היא לא מגהצת כל שבר וסדק שניקרה בדרכה,
ולעתים היא מרימה ידיים לנוכח מחדלי מע"צ, אבל אם זוכרים שמדובר במכונית ספורטיבית
כל הטרוניות נשכחות.
תא נוסעים וסביבת נהג
באחת העצירות (מה לעשות, צריך לתדלק מדי פעם…), הטרחתי את עכוזי אל המושב האחורי.
סביר להניח שאינכם מודעים לגודל המעמד, ולכן ראוי שאתעכב על פגם מהותי באופי שלי:
איני נוהג לבדוק זוטות כמו `מרחב ראש בתא המטען` או `נפח מאפרה` במכוניות
ספורטיביות. הסיבה פשוטה: למי לעזאזל אכפת מהשימושיות כשאפשר להשחיז צמיגים כל
היום?!
אבל בעידן הנוכחי של תקינות-מוטורית, כשהלקוח מחפש גם הנאה וגם מהירות וגם בטיחות
וגם שימושיות, אין ברירה אלא לבדוק גם היבטים זוהרים פחות של המכונית. וה- GTI
החדשה קורקטית מאוד: היא איכותית, נעימה ומרווחת ויש לה תפריט אביזרים משביע רצון.
העיצוב, לעומת זאת, קורקטי מדי – יותר מדי `גולף` פחות מדי `GTI`. רק המושבים
הנפלאים וההגה הספורטיבי מצילים את המצב.
עלויות
זוכרים את הבחור המקורזל שגילה שמד המהירות של ה- GTI `מגיע` עד 300? ובכן, לאחר
שהטיפוס הוציא את ראשו מלוח המחוונים, הוא גילה עניין גם במחיר. "הו, בדיוק על זה
רציתי לדבר אתך," הבזקתי לעברו חיוך של רבע מליון ש"ח, "תנחש!" הצעתי לו במתיקות.
הבחור גילה אופטימיות נדירה במחוזותינו ונחר בבוז "גג 200 אלף, לא?!". אז זהו,
שלא: ה- GTI מתחילה ב- 225 אלף ש"ח עבור גרסת שלוש דלתות ידנית; מכונית המבחן (חמש
דלתות, תיבת DSG), דורשת המחאה ע"ס 250 אלף ש"ח. שיהיה לבריאות.
סיכום
ועכשיו אני נאלץ להפר את הנדר שנדרתי ולדבר על ה- GTI `ההיא`. בעת השקתה של
המכונית החדשה, פולקסווגן טרחה רבות כדי לקשור בין ה- GTI הראשונה לזו המודרנית.
הם דיברו על `חזרה לימים הטובים ההם`, וחבל. ה- GTI החדשה אינה טובה כמו אותה
חלוצה מיתולוגית שייסדה את השושלת; היא טובה ממנה – אולי היא אינה חדה ומשולחת רסן
כמוה, אבל היא כל כך `עגולה`, כל כך שלמה, שכל השוואה ביניהן אינה רלוונטית. רק
חבל שהמחירים שלהן אינם דומים…
|
| www.motocar.com
החדשה לקוחה מאתר מוטוקאר |
|
 |