vag-club
גרסת ה- FR הספורטיבית של האיביזה לקחה אותנו לסיבוב מהיר ולימדה אותנו שיעור קטן בפיזיקה
צלם: עופר חזן כתב: רז כהן

למשוואה המוכרת של שני יהודים עם שלוש דעות מצאתי בערב שישי אחד משנה תוקף גם בעולם המכוניות; באחד מאותם מפגשי מכוניות שנכחתי בהם עברתי ליד שני חבר`ה שהתווכחו מה `ספורטיבי` יותר - מנוע טורבו או מנוע אטמוספרי. כל אימת שהזכיר חסיד המנועים האטמוספריים את מנועי הפורמולה 1 או את מנוע ההונדה 2000S כדוגמה מייצגת, החל השני לפצוח במסכת תיאורים על התחושות שמנועי הטורבו מייצרים ועל אותה `בעיטה מוכרת בגב` (אחר כך הוא גם צידד ב`מגדש-על` – אבל נעזוב את זה כרגע).
גם בין יצרני המכוניות קיימות בדיוק אותן שתי אסכולות; כאלה שדבקים במנועים אטמוספריים (לדוגמה: ב.מ.וו והונדה) וכאלה שמייצרים מנועים מוגדשי טורבו מתוך תפישה מסוימת כמו למשל `סאאב` השוודית (אגב, בתחום הדיזל ישנה הסכמה רבתי בדבר נחיצותו של מגדש טורבו). גם `אודי` הגרמנית מאמינה במנועי טורבו, ומאחוריה ניסיון של שנים בפיתוח מנועים מתקדמים מהסוג הזה. את מנוע ה- 1.8 ליטר טורבו 20 שסתומים פיתחה אודי לפני עשור בערך, והוא כבר הספיק לזכות בתואר `אחד ממנועי הטורבו המוצלחים בכל הזמנים`. אימא פולקסווגן הורישה את המנוע הזה על גרסאות ההספק השונות שלו אל חלק גדול מדגמי הקונצרן, ובכלל זה גם לסיאט איביזה FR שעיניכם רואות. אז האמת היא שהשידוך הזה כבר לא כל כך חדש; הוא הופיע עוד בדור הקודם של האיביזה, ואפילו נמכר כאן לפני שלוש שנים בערך, במחיר אטרקטיבי במיוחד. אז מה בכל זאת חדש? יצאנו לבדוק.
האותיות הקטנות
את הדור האחרון של האיביזה פגשנו לראשונה כבר לפני שנתיים, אז התפעלנו מהעיצוב הרענן ומהאיכות המשופרת. באותו מעמד גם תהינו בנוגע לגורלה של גרסת הטורבו (שטרם הוצגה אז), והנה היא כאן. חמושה בצבע אדום בוהק, מרכב שלוש דלתות, חישוקי 16 אינץ` נאים, פגושים קרביים, צמד אגזוזים מאחור ומדבקות `סיאט ספורט` בצדדים. תא הנוסעים נראה מוכר; הכול נראה זהה לגרסת ה- 1.4 הבסיסית, מלבד אולי גוון שונה של אפור בלוח המחוונים ומושבים ספורטיביים (שדרך אגב, תומכים מצוין). אין כאן שום רמז לעובדה שמדובר בגרסה ספורטיבית; איפה כל החגיגה האדומה מבחוץ?! איפה כל אותם סימולים קטנים שנותנים טפיחות קטנות לאגו של הנהג?! כלום! תא נוסעים רגיל לגמרי. הרמז היחיד ל- 150 הסוסים שמלפנים מצטנע בתוך לוח המחוונים - צמד אותיות קטנטנות: `FR`.
מלוא הכוח
את מנוע ה- 1.8 ליטר טורבו של האיביזה FR אנחנו מכירים כבר שנים רבות ומצליחים להתפעל מאופיו בכל פעם מחדש; הפעולה החלקה והגמישות המופלאה שלו עושות אותו פרטנר מושלם בכל סוג של נהיגה – מזחילה בפקקים ועד נהיגה תובענית. אבל אותנו מעניין הסוג השני של הנהיגה, ולשם כך יצאנו אל הכבישים שבמבואות ירושלים.
הזינוק מהרמזור הראשון מזכיר את אותה תחושת כוח נפלאה שהמנוע הזה יודע לייצר; משיכה חזקה ולינארית שמזניקה את האיביזה FR בנחישות. 8.4 השניות עליהן מצהיר היצרן בדרך למאה קמ"ש נראות ריאליות בהחלט. על פאר יצירת האספלט התל-אביבי השבור מתגלה קשיחותה של ה-FR; מתליה אמנם מרוסנים, אך מעבירים דיווח ישיר על כל שבר או קמט בכבישי העיר, ורק היציאה לכיוון הכביש המהיר מרגיעה קצת את המצב. המנוע הגמיש מזניק את האיביזה בהחלטיות, בלי להתחשב במיקומה של ידית ההילוכים; גם לחיצה על הדוושה הימנית בשיוט רגוע בהילוך החמישי תזניק את האיביזה לעקיפה בזריזות מרשימה.
בכבישים דלילי התנועה המתעקלים בינות סלעי קירטון וגיר לבנים ועצי מחט שונים, מפגינה האיביזה צייתנות מרשימה כל עוד מדובר במהירויות גבוהות ובכביש שאינו טכני מדי. טיפוס בכביש ההררי שהסיבובים מתחילים להתהדק בו חושף בעיה מוכרת מהאיביזה הקודמת – עודף כוח בגלגלים הקדמיים. למרות השוני בין שלדת ה- FR לשלדת האיביזה טורבו הקודמת, נותרה כאן אותה בעיה בסיסית; 22 קג"מ (כבר ב- 1,950 סל"ד) ומשקל עצמי של 1,150 ק"ג מתקשים ללכת יד ביד עם הנעה קדמית – פיזיקה רבותיי! כל לחיצה שהיא מעבר למתונה ביציאה מסיבוב גורמת למנוע להעביר כוח רב מדי לעומת זה שהגלגלים הקדמיים מוכנים לקבל, ובשל כך לתת-היגוי מוגזם ולהרחבת קשת הפנייה. בסיאט אמנם ניסו לפתור את העניין עם מערכת בקרת משיכה שאמורה למנן בצורה האופטימלית את הכוח שעובר אל הצמד הקדמי ולחסל את התופעה, אבל בפועל המערכת מקהה את תחושת הדוושה הימנית ויוצרת ניתוקים קצובים באספקת הכוח – מה שקובר כל סיכוי ליהנות בכבישים עקלקלים כשהיא מופעלת.
קרבות רמזורים
בימים שהיבואנים המקומיים מעדיפים להשאיר את הגרסאות הספורטיביות לגויים, האיביזה FR היא כמעט האופציה היחידה של הנהג הישראלי לרכוש סופר-מיני `חמה` תמורת סכום סביר. עם תג מחיר גבוה מעט מזה של משפחתית 1.6 מאובזרת (136 אלף טבין ותקילין), היא חלופה מעניינת למי שמוכן לוותר על המרחב הפנימי תמורת פוזה וביצועים. אבל השורה התחתונה מלווה במעט אכזבה; אמנם האיביזה FR היא מכונית מהירה ומהנה מאוד בכבישים שאינם מסתלסלים יתר על המידה, אך היא בהחלט אינה ספורטיבית ברמה שהיינו מצפים ממנה.
בקרבות הרמזורים של שישי בערב או בשיוטים מהירים ברוב הכבישים – האיביזה FR מתמקמת עם 150 סוסיה בחלק העליון של הסקלה, וזה בעצם מה שחלק גדול מקהל היעד מחפש. אבל אם נחזור רגע לאותו ויכוח העוסק במנועי הטורבו ובמנועים האטמוספריים – האיביזה FR היא אולי ההוכחה שמנועי טורבו חזקים וגמישים הם לא תמיד המתכון המושלם למכוניות קטנות עם יומרה ספורטיבית. הקושי `להוריד` את הכוח מהמנוע אל האספלט ברגע שהכביש מתחיל להתפתל קצת הופך לבעיה שגם ניוטון בעצמו היה רוצה לפתור.
www.motocar.com החדשה לקוחה מאתר מוטוקאר
vag-club