החשד שתפקידה של סיאט בקונצרן פולקסווגן הוא לשמש כבלון
ניסוי מקנן בנו כבר זמן מה; העובדה שהיצרנית הספרדית מוגדרת כאחראית על האגף הצעיר
והספורטיבי מאפשרת לה (או לבעלת הבית) לנסות כיוונים חדשים. גלגולן האחרון של
מכוניות סיאט שובר את הקו שאפיין את הדורות הקודמים ובייחוד את זה המקובל בקבוצת
פולקסווגן. לא ברור אם ניתן חופש יתר למחלקת העיצוב הספרדית או שמא מדובר בהוראות
ש`ירדו מלמעלה`, אבל משהו בהחלט קורה שם בסיאט.
חודש אחרי שפגשנו באלתיאה, אנו פוגשים בישראל את אחותה המוארכת במעט הקרויה טולדו.
כמו האלתיאה, גם הטולדו נראית חריגה (מאוד), ועיצובה נע על הקו הדק שבין פריצת דרך
לשערורייה. בכל אשר פנינו עם הטולדו השחרחורת, הסביבה הגיבה בקיצוניות המוכרת לנו
מנסיעות מבחן במכוניות ספורט נחשקות במיוחד, אך עם הבדל קטן, קטן מאוד; חוות הדעת
שהוטחה בנו התחלקה לשני קצוות ברורים – או שאהבו אותה מאוד או שהביעו סלידה מובהקת
מהעוף המוזר.
מנוע וביצועים
סיבוב המפתח עם כיוון השעון, מעיר את אחת מיחידות הכוח לוגמות הסולר הטובות
שבנמצא. זהו אותו מנוע 2.0 ליטר TDI מהבציר החדש של קונצרן פולקסווגן, עם 140
סוסים וכמעט 33 קג"מ. אם מספרים יבשים אינם מדברים אליכם, התרגום שלהם לביצועים על
הכביש ודאי ישכנע אתכם. לא נלאה אתכם עם תיאורי האצות מהירות, עקיפות קלילות וכושר
סחיבה ופיתוח מהירות גם בעליות תלולות, אבל אלה הם בדיוק פני הדברים. למנוע חסרון
אחד, בסל"ד נמוך בו מנועי דיזל אחרים מספקים כוח, הוא עצל ורק מעל 2,500 סל"ד
מקבלים כוח.
למנוע משודכת תיבת ה- DSG, אבל משהו בפעולתה הרגיש מעט שונה ממה שזכרנו מגלגולים
אחרים שלה; למעשה, כמעט בכל מצב הייתה הרגשה כי התיבה בוחרת בהילוך אחד גבוה ממה
שצריך, וכל לחיצה קלילה על הדוושה הימנית הניבה `קיק-דאון`. מלבד זאת, השילוב בין
המנוע לתיבה הינו ללא דופי.
נוחות והתנהגות
ההגה של הטולדו מציע טיפה פחות משלושה סיבובים מנעילה לנעילה, אבל הוא מרגיש מהיר
הרבה יותר, גם בנסיעה עירונית איטית וגם בנהיגה אגרסיבית קמעה בכבישים מפותלים.
המהלך הקצר יחסית של ההגה חוסך מעט עבודת ידיים בתמרוני חניה, אבל בכביש המהיר הוא
מרגיש עצבני מדי. עוד דבר הגורם לטולדו להרגיש עצבנית מדי הוא כיול המתלים שלה;
בניגוד למצופה ממכונית לכל המשפחה, מתליה קשיחים מאוד (ואולי מדי). אמנם ישנו
תגמול מסוים בנהיגה אגרסיבית, בדמות ריסון מוצלח לזוויות הגלגול, אבל גם בעיר וגם
בשיוט באוטוסטרדה, הטולדו מרגישה קופצנית ועסוקה מדי על מתליה. אפשר (שוב) להפנות
אצבעה מאשימה אל עבר מע"צ, אבל הטולדו לא מגיעה לעמק השווה עם הכבישים הישראליים
שלנו.
אם מגלים לרגע סלחנות לקשיות המתלים וחוזרים אל אותם כבישי נהיגה, אפשר ליהנות עם
הטולדו. ההגה שלה מדויק מאוד ולמרות המומנט העצום שמשחרר המנוע אל הגלגלים
הקדמיים, הנטייה לתת-היגוי אינה מוחשית מדי. יתרה מזאת, ככל שעולה מהירות הנסיעה,
מצליחים המתלים הקשיחים לבלוע טוב יותר את השיבושים והטולדו אינה מתרגשת מהם גם
כאשר הם צצים באמצע פנייה הדוקה. אמנם לא מדובר במכונית ספורטיבית חוליגנית, אבל
הטולדו בהחלט מאפשרת תקיפת פניות במהירות.
תא נוסעים וסביבת נהג
הציפיות שמעורר העיצוב החיצוני הייחודי מתבדות מעט בתא הנוסעים. אמנם ניכר כי נעשה
ניסיון להקנות לטולדו אופי שמח ואולי גם ספורטיבי, אך בסופו של דבר מתקבל תא
נוסעים קודר שלא מצליח להרשים באיכויות החומרים וההרכבה או במבחר הצבעים - וחבל.
המושב האחורי תומך היטב בירכיים ובגב ומציע מרווח נאה למבוגרים, כולל לברכיים
ובייחוד לכפות הרגליים ולראש. עם זאת, אירוח שלושה מבוגרים זה לצד זה אינו מומלץ.
מלפנים, בחדר ההורים, שמחנו למצוא זוג מושבים הניתנים להתאמה מרבית באמצעות כיוון
גובה ותוספת תמיכה לגב התחתון. למרבה הצער, תנוחת הנהיגה אינה מושלמת, וזאת ממספר
סיבות: ראשית, הקונסולה המרכזית נוטה להתחכך בברך ימין, מה שמאלץ את הנהג להרחיק
את המושב לאחור; שנית, מבנהו הרחב של הדשבורד, הקורות הקדמיות ומכסה המנוע הנעלם,
יוצרים שטחים `מתים` גדולים בחזית המאלצים את הנהג לנחש היכן נמצאים קצוות המרכב.
אגב, המצב מאחור חמור אף יותר בגלל החלון האחורי הקטן והקורות העבות.
תא המטען גדול, דפי הנתונים מספרים על נפח של 500 ליטרים, אבל מישוש קל מגלה כי
התא מחולק ביעילות על ידי רצפה כפולה לטובת הגדלת הנפח. אם אתם צריכים להוביל את
תכולת דירתה של חמותכם, תשמחו לגלות כי ניתן להשכיב את שורת המושבים האחורית, מה
שיוצר משטח הטענה שטוח וגדול ביותר. בנוסף, הטולדו מציעה תא כפפות קטן (ולא
מקורר), תא כפול בין המושבים ומגירות מתחת למושבים הקדמיים.
סיכום
ברור לנו שעיצוב הוא עניין של טעם ונוחות נסיעה היא עניין של העדפה, אבל בכל הקשור
למחיר של הטולדו, ספק אם תתעורר מחלוקת. גרסת הטורבו-דיזל שבחנו אמנם נהנית מכך
שאין לה תחרות ישירה, אבל מחירה הגבוה מדי - כמעט 188 אלף שקל – מעלה אותה אל מעל
קבוצת המשפחתיות הגדולות (`מנהלים`). וזה כבר מעורר שאלה של כדאיות ותמורה - אחרי
הכל, הכסף הזה קונה לכם משפחתית לא גדולה במיוחד ולא ממש נוחה (לפחות בארץ),
שמציעה רק ארבע כריות אוויר. מעניין מה תסיק פולקסווגן מבלון הניסוי הזה.
|